חודש המודעות לאנדומטריוזיס
חודש מרץ הוא חודש המודעות לאנדומטריוזיס. אם לא שמעתם על אנדומטריוזיס, אתם לא לבד. אמנם ההערכה היא שכ-10% מאוכלוסיית העולם אובחנה עם אנדומטריוזיס, אבל זו מחלה שזוכה לתשומת לב מועטה. אנדומטריוזיס הוא מצב שבו רקמה הדומה לרירית הרחם נמצאת בחלקים אחרים של הגוף. הרוב המכריע של אנדומטריוזיס נמצא באזור האגן, אך במקרים נדירים, הוא נמצא על או מעל הסרעפת, כולל על העין, הריאות והמוח. מחקר נעשה בשנת 2012 כדי להעריך את העלות השנתית של אנדומטריוזיס ב-10 מדינות שונות. כאב זוהה כגורם המניע להוצאות אלו וכללו עלויות בריאות ועלויות הקשורות לאובדן תפוקה. בארצות הברית, העריכו כי העלות השנתית של אנדומטריוזיס הייתה בסביבות 70 מיליארד דולר. שני שלישים מאומדן זה יוחסו לאובדן פרודוקטיביות והשליש הנותר יוחס לעלויות הבריאות. לגבי מחלה עם השפעה כספית כזו, מעט מאוד ידוע על אנדומטריוזיס והמחקר שלה אינו ממומן באופן גס. שתי העלויות הגדולות ביותר לסובלים מאנדומטריוזיס הן איכות חיים ואפשרות לאי פוריות. תשאלו את כל מי שאובחנו עם אנדומטריוזיס, והם יגידו לכם שהמחיר הפיזי והרגשי שדורש הוא הרבה מכדי שהמחלה תישאר בגדר תעלומה כזו.
אובחנתי עם אנדומטריוזיס בתחילת שנות ה-2000 לאחר שהתחלתי לסבול מכאבי אגן כרוניים. מכיוון שהייתה לי גישה לשירותי בריאות איכותיים והייתי מכוסה בביטוח בריאות, אובחנתי די מהר. מכמה סיבות, הזמן הממוצע שלוקח לאדם לאבחון וטיפול באנדומטריוזיס הוא 6 עד 10 שנים. סיבות אלו כוללות חוסר גישה לטיפול רפואי וביטוח רפואי, חוסר מודעות בקהילה הרפואית, אתגרים אבחנתיים וסטיגמה. הדרך היחידה לאבחן אנדומטריוזיס היא באמצעות ניתוח. לא ניתן לראות אנדומטריוזיס בתמונות אבחנתיות. הגורם לאנדומטריוזיס אינו ידוע. מאז שזוהו בשנות ה-1920, רופאים ומדענים העלו רק הסברים אפשריים. לאנדומטריוזיס נחשבת כבעלת מרכיב גנטי, עם קשרים אפשריים לדלקת ולהפרעות אוטואימוניות. הסברים אפשריים אחרים כוללים וסת בדרגה רטרו, טרנספורמציה של תאים מסוימים הקשורים להורמונים ותגובות חיסון, או כתוצאה מהשתלה הנגרמת על ידי פרוצדורות כירורגיות כמו ניתוח קיסרי או כריתת רחם.
אין תרופה לאנדומטריוזיס; זה יכול להיות מנוהל רק באמצעות התערבות כירורגית, טיפולים הורמונליים ותרופות לכאב. פנייה לטיפול באנדומטריוזיס יכולה להיות סטיגמטית. יותר פעמים ממה שאמור לקרות אי פעם, מי שמחפש טיפול באנדומטריוזיס מפוטרים בשל המיתוס שהמחזור אמור להיות כואב. אמנם יש כאבים שיכולים להופיע עם הווסת, אבל זה לא נורמלי שהוא מתיש. לאחר מספר פעמים שהכאב שלהם סווג כ"נורמלי" או שנאמר להם שהכאב קשור לבעיות פסיכולוגיות ולפנייה לטיפול נפשי או שהואשמו בחיפוש אחר סמים, רבים עם אנדומטריוזיס לא מאובחנת ממשיכים לסבול בשתיקה במשך שנים. אני מאוד עצוב לומר שהתגובות המזלזלות הללו מגיעות מאנשי מקצוע רפואיים כאחד.
בשנת 2020 התחלתי שוב לחוות כאבי אגן חזקים. מתח יכול לגרום להתלקחות של המחלה. לאחר זמן מה, הכאב החל להתפשט לרגל ולאזורים נוספים באגן. דחיתי את זה כחלק מכאבי האנדומטריוזיס שלי מתוך מחשבה שזה כנראה התחיל לגדול על העצבים, המעיים וכל מה שקרוב לירכיים שלי. לא פניתי לטיפול כי גם אני פוטרתי בעבר. אמרו לי ללכת לראות מטפל. אפילו הואשמתי בחיפוש אחר סמים עד שהראיתי לרופא שלי את הבקבוקים המלאים שלי של משככי כאבים מרשם שלא לקחתי כי הם לא עזרו. לבסוף הלכתי לראות כירופרקט כשבקושי הצלחתי לחצות את החדר וחשתי כאבי תופת כשעמדתי במקום. חשבתי שאולי הכירופרקט יוכל לעשות התאמה ולהוריד קצת לחץ מהעצבים באגן שלי. זה לא היה הגיוני במיוחד, אבל הייתי נואשת להקלה ופנייה לכירופרקט הייתה הדרך המהירה ביותר שבה יכולתי לקבל תור לפגישה עם מישהו. בשלב זה, לא היה אכפת לי אם למתרגל אין שום קשר לטיפול באנדומטריוזיס. רק רציתי להקל על הכאב. אני כל כך שמח שקבעתי את המינוי הזה. מסתבר שמה שחשבתי שהוא כאב שקשור לאנדומטריוזיס שלי, זה בעצם שתי פריצות דיסק בגב התחתון שדרשו ניתוח בעמוד השדרה לתיקון. שלי היא אחת מדוגמאות רבות מדי לסבל מיותר בגלל הסטיגמה וחוסר המודעות שיכולים להקיף כמה מצבים בריאותיים.
האבחון והטיפול באנדומטריוזיס מסובכים על ידי כל כך הרבה גורמים, כולל שאין אפשרות לחזות כיצד תשפיע חומרת האנדומטריוזיס של אדם על פוריותו או על חומרת הכאב שלו. הכאב וחוסר הפוריות הנגרמים על ידי אנדומטריוזיס הם תוצאה של נגעים ורקמות צלקות, המכונה גם הידבקויות, המצטברות בכל אזור הבטן ו/או האגן. רקמת צלקת זו עלולה לגרום לאיברים פנימיים להתמזג יחד ולשלוף ממקומם הרגיל, דבר שעלול לגרום לכאבים עזים. עם זאת, חלקם עם מקרים קלים של אנדומטריוזיס יכולים לחוות כאב עצום בעוד שאחרים עם מקרים חמורים אינם חשים כאב כלל. כך גם לגבי תוצאות הפוריות. חלקם יכולים להיכנס להריון בקלות בעוד שאחרים לעולם אינם מסוגלים ללדת ילד ביולוגי. ללא קשר לאופן שבו מופיעים התסמינים, אם אינם מטופלים, הנגעים וההידבקויות הנגרמים על ידי אנדומטריוזיס עלולים להוביל לכך שצריך להסיר את הרחם, השחלות או חלקים מאיברים אחרים כמו המעיים ושלפוחית השתן. אם נשאר מאחור אפילו תא מיקרוסקופי אחד של אנדומטריוזיס, הוא ימשיך לגדול ולהתפשט. הפצת המודעות לגבי אנדומטריוזיס היא חיונית לאבחון מוקדם ולטיפול ותסייע בהגדלת המימון למחקר. יש לקוות שיום אחד אף אחד עם אנדומטריוזיס לא יצטרך להמשיך לסבול בשתיקה.
משאבים ומקורות: