Fed is Best - כיבוד שבוע ההנקה העולמי והעצמת כל אפשרויות ההאכלה

ברוכים הבאים, אמהות יקרות ואחרות, לפוסט הבלוג הלבבי הזה שבו אנו מתכנסים לציון שבוע ההנקה העולמי. השבוע עוסק בהכרה ותמיכה במסעותיהן המגוונים של אמהות ובחגיגת האהבה והמסירות שהן יוצקות להזנת התינוקות שלהן. כאם גאה שהניקה שני בנים יפים, אני להוטה לחלוק את המסע האישי שלי, לשפוך אור על מציאות ההנקה, תוך כדי דוגלת בגישה חמלה יותר לתמיכה באמהות שמזינות פורמולות מבחירה או מכורח. השבוע הזה הוא לא רק לחגוג את ההנקה; מדובר באימוץ מסלולי האימהות המגוונים וקידום תרבות של אהבה והבנה בין כל האמהות ללא קשר לאופן שבו הן בוחרות להאכיל את התינוקות המתוקים שלהן.

במהלך ההריון הראשון שלי, קיוויתי להניק את בני לפחות שנה. באופן בלתי צפוי, הוא בילה שמונה ימים ביחידה לטיפול נמרץ בילודים (NICU) לאחר הלידה, אבל זה הביא את תמיכתה של יועצת הנקה שהדריכה אותי בימים הראשונים. מכיוון שלא הצלחתי להחזיק את בני במשך הימים הראשונים לחייו, התוודעתי לראשונה למשאבה של בית חולים בה השתמשתי כל שלוש שעות. החלב שלי לקח ימים עד שהגיע ומפגשי השאיבה הראשונים שלי הניבו טיפות חלב בלבד. בעלי היה משתמש במזרק כדי ללכוד כל טיפה ולמסור את הזהב היקר הזה ליחידה לטיפול נמרץ, שם הוא היה מטפטף אותו לתוך הפה של הבן שלנו. לחלב זה נוספה חלב אם תורם כדי להבטיח שהבן שלי יקבל את התזונה הדרושה לו בימיו הראשונים לחייו. בסופו של דבר הצלחנו בהנקה, אך עקב מצבו הרפואי נאלצתי להאכיל לשלושה במשך כמה שבועות, מה שהותיר אותי מותשת. כשחזרתי לעבודה נאלצתי לשאוב באדיקות כל שלוש שעות, והעלויות הנלוות להנקה היו משמעותיות. למרות האתגרים, המשכתי להניק כי זה עבד בשבילנו, אבל אני מזהה את המחיר שזה יכול לגבות מאמהות פיזית ורגשית.

כשבני השני נולד, נמנענו משהייה בטיפול ניקולא, אבל בילינו חמישה ימים בבית החולים, מה ששוב הביא תמיכה נוספת כדי להתחיל טוב את מסע ההנקה שלנו. ימים שלמים הבן שלי יונק כמעט כל שעה. הרגשתי שאולי לא אשן יותר לעולם. כשהבן שלי היה קצת יותר מחודשיים, למדנו שיש לו אלרגיה לחלבון חלב, מה שאומר שעליי להוציא את כל מוצרי החלב מהתזונה שלי - לא רק גבינה וחלב, אלא כל דבר עם מי גבינה וקזאין. למדתי שאפילו הפרוביוטיקה שלי אסורה! באותו זמן, המדינה חווה מחסור בפורמולות. בכנות, אלמלא האירוע הזה סביר להניח שהייתי עובר להאכלת פורמולות. הלחץ של לקרוא כל תווית ולא לאכול כלום אלא אם כן הייתי בטוח ב-110% מה יש בה גרם ללחץ וחרדה שלעתים קרובות הרגישו מוגזמים. זה היה בתקופה זו החדשות היו מלאות בכותרות על כך שהנקה היא "חופשית" ומצאתי את עצמי ממורמרת וקצת כועסת על כך שבעוד שלא הייתי צריך להחליק את כרטיס האשראי שלי בשביל החלב, האכלתי את בני, הבקבוקים, השקיות , מצננים, משאבה, חלקי משאבה, לנולין, ייעוץ הנקה, אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת השד, לזמני ולאנרגיה שלי בהחלט היה מחיר.

זה מייאש לראות איך נשים יכולות להתמודד עם בושה ושיפוטיות ללא קשר לבחירות ההנקה שלהן. מצד אחד, אמהות שאינן מסוגלות להניק או בוחרות שלא להניק זוכות לעתים קרובות לביקורת על החלטותיהן, מה שגורם להן להרגיש אשמה או לא מספקת. מצד שני, נשים שמניקות מעבר לציפיות החברתיות עשויות להיתקל בהערות שליליות, שגורמות להן להרגיש אי נוחות או נשפטות. זמן קצר לאחר שבני הגדול מלאו שנה, הלכתי בחדר ההפסקה עם תיק המשאבה השחור והאמין שלי על הכתף. התמזל מזלי לקבל חלב כדי לתרום בחזרה לבנק החלב שהיה חשוב לי לאחר הניסיון שלנו בטיפול נמרץ. בחרתי לשאוב אחרי שבני נגמל כדי שאוכל להגיע ליעד התרומה שלי. לעולם לא אשכח את מבט הגועל כשעמית שאל: "בן כמה הבן שלך שוב? אתה עדיין עושה את זה?!"

בזמן שאנו חוגגים את שבוע ההנקה הלאומי, אני מקווה שנוכל לקחת זאת כהזדמנות להשתחרר מהעמדות המזיקות הללו ולתמוך בכל האמהות במסעותיהם האישיים. לכל אמא מגיע כבוד והבנה, שכן הבחירות שאנו עושים הן אישיות עמוקות וצריך לחגוג אותן ולא להטיל עליה סטיגמה. העצמת נשים לקבל החלטות מושכלות ואימוץ המגוון של האימהות היא המפתח לטפח סביבה חמלה ומכילה לכולם. אני מאמין שכל האמהות צריכה לקבל את התמיכה והבטיחות לבחור להאכיל את התינוקות שלהן בצורה הגיונית מבלי לפגוע ברווחה הפיזית ו/או הרגשית.

היה לי מזל מדהים שיש לי אינספור שעות של תמיכה בהנקה מקצועית, עבודה שהתאימה ללוח זמנים שדרש ממני להתרחק ל-30 דקות כל שלוש שעות, בן זוג ששטף חלקי משאבה מספר פעמים ביום, ביטוח שכיסה את מלוא העלות של המשאבה שלי, רופא ילדים שהכשיר יועצות הנקה בצוות; תינוקות בעלי יכולת תיאום יניקה, בליעה ונשימה; וגוף שייצר כמויות נאותות של חלב שהחזיק את התינוק שלי מאכיל היטב. אף אחד מאלה אינו בחינם, וכל אחד מהם מגיע עם כמות עצומה של פריבילגיה. בשלב זה סביר להניח שאנו מכירים את היתרונות הבריאותיים של הנקה, אבל הם לא חשובים יותר מאשר אמא שתעשה את הבחירה הטובה ביותר עבור עצמה לגבי איך להאכיל את התינוק שלה. המסע של כל אמא הוא ייחודי, אז אולי במהלך השבוע הזה נוכל להפגין תמיכה נוספת בבחירות של כל אחת מהשנייה, תוך שאיפה לאותה מטרה: תינוק בריא ומזון היטב ואמא מאושרת.