מכבד את יהדותי
ה-27 בינואר של כל שנה הוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שבו העולם זוכר את הקורבנות: יותר משישה מיליון יהודים ומיליוני אחרים. השואה, על פי מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית, הייתה "הרדיפה והרצח המערכתית, בחסות המדינה של שישה מיליון יהודי אירופה על ידי המשטר הגרמני הנאצי ובעלי בריתו ומשתפי הפעולה שלו." המוזיאון מגדיר את ציר הזמן של השואה בין השנים 1933 עד 1945, החל עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, וכלה כאשר בעלות הברית ניצחו את גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. המילה העברית לקטסטרופה היא שואה (שׁוֹאָה) ולעתים קרובות משתמשים בה בתור שם אחר לשואה (השואה).
השואה לא התחילה ברצח עם; זה התחיל באנטישמיות, כולל הדרת יהודים מהחברה הגרמנית, חוקים מפלים ואלימות ממוקדת. לא לקח הרבה זמן עד שהצעדים האנטישמיים הללו הסלימו לכדי רצח עם. למרבה הצער, למרות שהשואה התרחשה לפני זמן רב, אנטישמיות עדיין נפוצה בעולמנו הנוכחי, ומרגיש כאילו היא הייתה במגמת העלייה במהלך חיי: ידוענים מכחישים שהשואה אי פעם אירעה, הייתה פיגוע מפחיד על בית כנסת בפיטסבורג ב-2018, והייתה ונדליזם בבתי ספר יהודיים, מרכזים קהילתיים ואזורי פולחן.
העבודה הראשונה שלי מחוץ לקולג' הייתה רכזת תקשורת ופרויקטים מיוחדים קורנל הלל, סניף של הלל, ארגון בינלאומי לחיי סטודנטים במכללה יהודית. למדתי הרבה על תקשורת, שיווק ותכנון אירועים בעבודה הזו, ואפילו יצא לי לפגוש כמה אנשים יהודים מפורסמים, כולל המתעמלת האולימפית אלי רייזמן, השחקן ג'וש פק, העיתונאית והסופרת אירין כרמון, והשחקן האהוב עליי. ג'וש רדנור. יצא לי גם לצפות בהקרנה מוקדמת של הסרט העוצמתי "הכחשה", עיבוד לסיפור האמיתי של פרופסור דבורה ליפשטדט שנאלצה להוכיח שהשואה אכן קרתה.
לרוע המזל, היינו גם נמענים של אנטישמיות. תמיד קיימנו את החג הנורא שלנו (ראש השנה ו יום כיפור – שני החגים הגדולים של השנה היהודית) שירותים במספר מקומות ברחבי הקמפוס, ובשנה השנייה שלי, מישהו החליט לצייר צלב קרס על בניין אגודת הסטודנטים, שבו ידע שהשירותים שלנו עומדים להיות באותו ערב. למרות ששום דבר אחר לא קרה, זה היה אירוע מפחיד וחמור, וזה היה מזעזע עבורי. גדלתי ולמדתי על השואה ועל אנטישמיות בכלל, אבל מעולם לא חוויתי דבר כזה ממקור ראשון.
גדלתי במחוז ווסטצ'סטר בניו יורק, כשעה צפונית למנהטן, שלפי ה המועצה היהודית של ווסטצ'סטר, הוא המחוז היהודי השמיני בגודלו בארצות הברית, עם 150,000 יהודים, כ-60 בתי כנסת, ויותר מ-80 ארגונים יהודיים. למדתי בבית ספר עברי, עשיתי בת מצווה בגיל 13, והיו לי הרבה חברים שגם הם יהודים. למכללה, הלכתי אוניברסיטת בינגהמטון בניו יורק, שזה בערך 30% יהודים. אף אחת מהסטטיסטיקות הללו לא באמת הפתיעה, כי נכון לשנת 2022, 8.8% ממדינת ניו יורק היו יהודים.
כשעברתי לקולורדו ב-2018, חוויתי הלם תרבותי גדול והופתעתי מהאוכלוסייה היהודית הקטנה יותר. נכון לשנת 2022 בלבד 1.7% מהמדינה היו יהודים. מאז אני גר באזור המטרו של דנבר, הבית של 90,800 יהודים נכון לשנת 2019, יש כמה בתי כנסת בסביבה וחנויות מכולת עדיין נוטות להחזיק פריטים מוכרים כשרים וחגים, אבל זה עדיין מרגיש אחרת. לא פגשתי הרבה יהודים אחרים ועדיין לא מצאתי בית כנסת שמרגיש לי מתאים, אז זה תלוי בי להבין איך להיות יהודי בדרכי שלי.
אין דרך נכונה או לא נכונה להזדהות כיהודי. אני לא שומר כשרות, לא שומר שבת ולרוב אני לא יכול לצום פיזית ביום כיפור, אבל אני עדיין יהודי וגאה בזה. כשהייתי צעיר יותר, הכל היה עניין לבלות את החגים עם משפחתי: אכילת תפוחים ודבש בבית דודתי לקראת ראש השנה (השנה היהודית החדשה); סבל דרך צום משותף ביום כיפור וספירה לאחור של השעות עד השקיעה כדי שנוכל לאכול; משפחה שנוסעת מכל הארץ כדי להיות ביחד חג פסח סדרים (החג האהוב עליי באופן אישי); ותאורה חנוכה נרות עם ההורים, הדודות, הדודים ובני הדודים שלי כשאפשר.
עכשיו, כשאני מבוגר יותר וכבר לא גר במרחק נסיעה קצר מהמשפחה, החגים שאנו זוכים לבלות יחד הם פחות ויותר. אני חוגג את החגים בצורה אחרת כשאנחנו לא ביחד, ועם השנים למדתי שזה בסדר. לפעמים זה אומר אירוח א סדר פסח או ביצוע לאטקס לחברים הלא יהודים שלי (ולחנך אותם שהזוגיות המושלמת של הלאטקה היא גם רסק תפוחים ו שמנת חמוצה), לפעמים זה אומר לאכול בראנץ' בייגל ולוקס בסופי שבוע, ופעמים אחרות זה אומר FaceTiming עם המשפחה שלי בניו יורק כדי להדליק נרות חנוכה. אני גאה להיות יהודי ואסיר תודה על כך שאני יכול לכבד את היהדות שלי בדרכי שלי!
דרכים לקיים את יום השואה הבינלאומי
- בקר במוזיאון השואה באופן אישי או באינטרנט.
- מוזיאון מיזל בדנוור פתוח בתיאום מראש בלבד, אך ניתן ללמוד עליהם הרבה אתר אינטרנט גם אם אינך יכול לבקר במוזיאון.
- למוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית יש סיור וירטואלי חינוכי אתר אינטרנט.
- יד ושם, המרכז העולמי להנצחת השואה, הממוקם בישראל, קיים גם סיור וירטואלי חינוכי בנושא YouTube.
- לתרום למוזיאון שואה או לניצול.
- הכרטיס הכחול היא ארגון צדקה שנותן עזרה כספית לניצולי שואה.
- הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה לעזור ל-80,000 ניצולי שואה החיים בארצות הברית.
- חפש בני משפחה. אם אתה רוצה למצוא בני משפחה שאבדו בשואה שאולי עדיין בחיים היום, בקר:
- למד עוד על יהדות.