יצירת משפחה חורגת

ואז היו חמישה.

בתחילת פברואר, בעלי ואני נולדו. הסיבה שהופכת אותנו למשפחה בת חמש נפשות היא שיש לו עוד שני בנים, הבנים החורגים שלי, בני 7 ו-9. הם ילדי הבונוס שלי, אלה שגרמו לי להרגיש כמו הורה. יש לנו מזל שיש לנו שלושה בנים עכשיו; אנחנו משפחה חורגת מלאה באהבה.

כתבתי בעבר החוויות שלי להיות חלק ממשפחה חורגת, גם כבת חורגת וגם כאם חורגת, אבל הדברים התפתחו עוד יותר עם צירופו של לוקאס ב-4 בפברואר 2023. לבני החורגים שלי יש עכשיו אח למחצה. הדינמיקה השתנתה, אבל האהבה שלי לבניה החורגים לא השתנתה. חששתי שהם עלולים לחשוב שאני מעדיפה את התינוק החדש כי הוא "שלי", אבל למעשה, אני רק מרגישה קרובה יותר לבניה החורגים שלי מאשר לפני שלוקאס נולד. עכשיו אנחנו קשורים יחד בדם דרך לוקאס והם משפחה יותר מאי פעם. ובכנות, הם תמיד יהיו התינוקות הראשונים בליבי. הם הפכו אותי ל"אמא", כי טיפלתי בהם כמו אמא במשך שנים לפני לוקאס, והם גרמו לי להבין את האהבה בין מטפלת לילד. הם גם יחזיקו מקום מיוחד בלבי כי בחרנו לאהוב אחד את השני ולקיים מערכת יחסים קרובה. זה לא היה רק ​​משהו שהם נולדו לתוכו. היה לי חשוב שידעו שלמרות שתינוק חדש דורש הרבה תשומת לב, זה לא אומר שהם פחות חשובים לי. הבן החורג הבכור שלי, זאק, מבלה זמן בחקר אבני דרך והתפתחות של תינוקות; הוא דואג כאשר אחיו התינוק בוכה ומנסה להבין מדוע הוא כועס; הוא אוהב לבחור את התלבושת שלוקאס לובש בבוקר ומשמיע לו שירי ערש ביוטיוב כדי לנסות להרדים אותו. הבן החורג הצעיר שלי, קייל, לא כל כך התעניין באחיו החדש בהתחלה. קשה להפוך פתאום לילד האמצעי כשאתה אוהב תשומת לב ורגיל להיות התינוק. אבל במהלך החודשים האחרונים הוא התחיל להתעניין, ביקש לדחוף את העגלה שלו ואמר כמה התינוק חמוד. הוא מחייך בצד השני של החדר אל אחיו התינוק כשהוא בא איתנו לאימון הג'יו-ג'יטסו או לשיעורי השחייה של קייל. אני יכול להבין שתמיד יש רגשות מעורבים לילדים כשתינוק חדש נכנס לתמונה, אז הייתי מבין אם אף אחד מהם לא מרגיש יותר מדי חיובי על כך שהוא בסביבה, אבל זה מדהים לראות אותם כל כך מתרגשים לקבל אותו כחלק מ המשפחה.

כך נראית המשפחה החורגת שלי. אני די מעורב בחיי הבנים החורגים שלי; אני דואג להם כמו הורה. תמיד הייתי נחושה עם בעלי לגבי חלוקת אחריות הורית איתו כשהם בבית שלנו (שזה 50% מהזמן). אני מביאה אותם לבית הספר, מכינה ארוחות צהריים, משכיבה אותם לישון בלילה, ואפילו משמיעה אותם כשצריך - לצד בעלי, שהוא אבא מדהים לכל שלושת הבנים ומעורב מאוד בטיפול בכולם. היה לי חשוב שכולנו נהיה משפחה. זו הדרך היחידה שיכולתי לדמיין להיות אמא חורגת. אבל למדתי שיש הרבה דרכים שונות להיות אמא חורגת ומשפחה חורגת, ואף אחת מהן לא טועה. הכל תלוי במה שמתאים לך במסע שלך, וזה יכול להיות קשה לנווט. לוקח זמן למצוא את תפקידך כהורה חורג ובמשפחה חורגת. נתון ששמעתי הוא שלוקח שבע שנים כדי למזג משפחה באמת. אני רק בשנה ג', עוברת ארבע כרגע, אבל כבר דברים נעשו הרבה יותר נוחים, קלים ומאושרים.

יש הרבה דברים שונים לקרוא על משפחות חורגות. כשעברתי לגור לראשונה עם בעלי והבנים החורגים שלי, עדיין החלטתי איך להשתלב בדינמיקה, וקראתי הרבה מאמרים ובלוגים. הצטרפתי גם לכמה קבוצות פייסבוק לאמהות חורגות שבהן אנשים שיתפו בעיות שהם עוברים וביקשו עצות. גיליתי שיש עולם שלם של ראשי תיבות הקשורים למשפחות חורגות. לדוגמה:

• BM = אמא ביולוגית (ביו אמא)
• SK, SS, SD = ילד חורג, בן חורג, בת חורגת
• ד"ה = בעל יקר
• EOWE = כל הסכם משמורת בסוף השבוע השני

דבר גדול נוסף שראיתי שהתייחסו אליו היה NACHO, שפירושו "ילדי נאצ'ו, בעיית נאצ'ו", או "קרקס נאצ'ו, קופי נאצ'ו". אמהות חורגות באינטרנט מדברות לעתים קרובות על "NACHOing", כלומר להישאר מחוץ לתפקיד ההורי עם ילדיהם החורגים. זה יכול להיראות כמו הרבה דברים ויש הרבה סיבות למה אנשים בוחרים בדרך הזו, שהיא מאוד שונה מזו שבחרתי. עבור חלקם, הילדים החורגים שלהם הם בני נוער ומעלה. עבור חלקם, זה בגלל שהאם הביולוגית לא רוצה שהאם החורגת של ילדיה "תחריג". עבור חלקם, זה בגלל שהילדים החורגים שלהם לא מקבלים אותם בתפקיד הורי. התמזל מזלי כי אף אחד מאלה לא חל עליי, אבל אפשר להבין שחלק מהאמהות החורגות צריכות לקחת תפקיד בחיי הילדים החורגים שלהן שהוא יותר תפקיד במושב האחורי. וזה עובד להם. חלקם דומים יותר לחבר הכי טוב או דודה מגניבה לילדים החורגים שלהם. הם עושים איתם דברים ואוהבים אותם אבל לא מנסים להורות להם או להטיל עליהם משמעת, הם משאירים את זה להורים הביולוגיים.

אמנם אני מקבל שכל הדרכים להורות חורגת תקפות, אבל גיליתי שלא כולם בעלי ראש פתוח באינטרנט. כשכתבתי בפורום שתיארתי מצב במשק ביתי וחיפשתי עצות, קיבלתי שיפוטיות כלפי בעלי ואותי על המעורבות שלי עם בני החורגים! שאלו אותי למה אני עושה דברים בשביל הבנים החורגים שלי אם בעלי בסביבה ומדוע הוא ביצוע אני מטפל בילדים ולא משתלט. אין לי שיפוט כלפי אחרים שבוחרים להיות יותר נטולי ידיים אם זה עובד עבור המשפחה שלהם וגורם להם להיות יותר נוחים או מאושרים. אבל, אני מקווה ומצפה שאותו דבר מאחרים בבחירה שלי להיות יותר מעשית.

העצה שלי לכל מי שנמצא בתהליך של מיזוג משפחה היא לעשות מה שהכי מתאים לך. אין דרך נכונה ולא נכונה להיות משפחה חורגת, כל עוד אוהבים ומטפלים בילדים ולכולם נוח עם המצב. קריאת מאמרים או שרשורים באינטרנט יכולה לפעמים להיות מועילה, אבל גם, קח את זה עם גרגר מלח כי כל כך הרבה דברים סותרים, והאנשים האלה לא מכירים את המצב שלך באופן אישי. הייתי גם אומר שזה שווה את זה! אני לא יכול להסביר את השמחה בלראות את התינוק הקטן שלי מקבל נשיקה מאחיו הגדולים או לראות את פניהם מאירות כשלוקאס מחייך אליהם.