Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן ראשי

"בחזרה לבית הספר

כשאנחנו נכנסים לתקופת השנה שבה הילדים כמהים לעוד כמה שבועות של זמן בריכה, נשארים ערים וישנים, כל זאת בזמן שההורים בדרך כלל סופרים את השעות, השנה חוזרים לשגרת הלימודים, כמו בהרבה דברים שה בחודשים האחרונים, נראה שונה בהרבה. ההורים, כולל אשתי ואני, נאלצו להתמודד עם השאלה להחזיק את הילדים בבית או להחזיר אותם לבית הספר באופן אישי. כשאני כותב זאת, אני גם יודע שיש כמה משפחות שאין להן את המותרות לבחור. הם פשוט צריכים לעשות את מה שעבודתם, חייהם ואיזון ההורות שלהם מאפשרים להם לעשות. לכן, בזמן שאני מגיב על התהליך של משפחתי לבחירתנו, אני יודע, ואני אסיר תודה, אנו במצב שנוכל לעשות זאת.

אפשרויות. כהורה לילד בן 16 ו -13, למדתי בשלב זה שחלק ניכר מההורות שלי מסתכם בקבלת החלטות וכיצד הבחירות הללו עיצבו את ילדי, באופן חיובי ושלילי. כמה אפשרויות היו קלות, כמו שום ממתק לפני שאוכלים פירות וירקות. או "לא, אתה לא יכול לראות עוד שעתיים של טלוויזיה. צא החוצה ועשה משהו! ” בחירות מסוימות היו מורכבות מעט יותר, כמו איזה ענישה מתאימה כאשר הם נתפסו בשקר, או שהתחילו למרוד בכוונה ככל שהתבגרו ודחקו את גבולות החופש שלהן. בעוד שאפשרויות אחרות היו פשוטות פשוטות, כמו החלטה להתקדם בניתוח של אחת הילדות שלי כשהייתה בת שנתיים לעומת לתת לזה עוד קצת זמן לראות אם גופה מתקן את הבעיה באופן טבעי. עם זאת, בכל אותם תרחישים היה קבוע אחד, שהיה, נראה שתמיד הייתה בחירה טובה ורעה או לפחות אחת פחות גרועה. זה הקל על העבודה שלנו מעט יותר. אם לפחות נמשוך לזה שנמצא יותר בצד הטוב של הספקטרום או נותן לו את המשקל הרב ביותר בקבלת ההחלטות שלנו, תמיד היינו יכולים לחזור ולהרגיש בטוחים ב"עשינו את מה שהרגשנו שהכי טוב בו זמן "מונולוג פנימי.

למרבה הצער, עם חזרת השנה לבית הספר, נראה כי אין באמת אפשרות "אפשרות טובה יותר". מצד אחד, אנו יכולים לשמור אותם בבית ולעשות למידה מקוונת. הבעיה העיקרית כאן היא שאשתי ואני לא מורים, והאפשרות הזו תדרוש כמות גדולה של תמיכה מצדנו. לשנינו הורים שהיו מורים, ולכן אנו יודעים ממקור ראשון את כמות המסירות, הזמן, התכנון והמומחיות שנדרשים. להחזקת הבנות בבית יש השפעה גם על הצמיחה החברתית והרגשית שקורה בדרך כלל בזמן שהן מתקשרות עם בני גילן. מצד שני, אנחנו יכולים להחזיר אותם לבית הספר באופן אישי. ברור שהנושא העיקרי כאן הוא שהם יכולים להיחשף לנגיף שגורם ל- COVID-19, מה שעלול לגרום לעצמם, בן משפחה או חבר לחלות. אחת מבנותינו סובלת מבעיות נשימה, ויש להן גם סבים וסבתות שאנו מנסים מדי פעם לתקשר איתם, ולכן במצבנו ישנם שלושה אנשים עם גורמי סיכון גבוהים יותר. באופן אישי, אני מרגיש שהבחירה הטובה ביותר תהיה להחזיק את כולם בבית וללמוד שוב ללימוד מרחוק. זה מרגיש כאילו זו תהיה האפשרות הבטוחה והטובה ביותר לבריאות הציבור ותמשיך לתת לאנשי מקצוע בתחום הבריאות את הזמן הדרוש להבנת COVID-19, ולבסוף לעבוד לקראת חיסון. אך כאמור קודם, זה פשוט לא יעבוד עבור כולם מסיבות שונות, כולל סוציאליות וכלכליות. ללא פיתרון המתאים ביותר לכולנו ההחלטה מסתכמת במשפחות בודדות.

כמו בהחלטות גדולות מהעבר, אשתי ואני התחלנו את תהליך קבלת ההחלטות על ידי מחקר כדי לשקלל את היתרונות והחסרונות של האפשרויות שלנו. מכיוון שמדובר במשבר בריאות הציבור יש הרבה משאבים לחפש מידע. בשלב מוקדם מצאנו דף זה באתר CDC המשמש לתמיכה בהורים בקבלת ההחלטות בבית הספר וחשבנו שהוא מועיל מאוד. https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/community/schools-childcare/decision-tool.html#decision-making-tool-parents

בתחילה בדקנו את ההנחיות הממלכתיות והמקומיות שלנו https://covid19.colorado.gov/ לדעת מה האפשרויות שלנו עשויות להתבסס על נתונים עדכניים לגבי הנגיף במדינתנו ובקהילה הספציפית שלנו, וכן על המדיניות שכבר קיימת. ואז, ברגע שמחוז בית הספר שלנו הודיע ​​על תוכניותיהם לחזור ללימודים, התחלנו לאסוף מידע על המדיניות הספציפית המיושמת כדי לשמור על בטיחות כולם, כולל צוות בית הספר. המחוז המסוים שלנו עשה עבודה נהדרת להעביר מידע כדי לעדכן את כולם באמצעות מיילים, סמינרים מקוונים, סקרים מקוונים ואתרי האינטרנט שלהם.

באמצעות כלים אלה, הצלחנו גם לחקור את אפשרויות הלמידה מרחוק שבתי הספר מיישמים. הרגשנו שהאביב האחרון היה הלם לכולם, ובתי הספר עשו כמיטב יכולתם, בהתחשב בפרק הזמן המוגבל (ללא) שהיה עליהם לתכנן כיצד לסגור את שנת הלימודים, אך היו פערים בתכנית הלימודים המקוונת. ואיך זה נמסר. אם זו הייתה אפשרות קיימא עבור משפחתנו, הייתה לנו הציפייה כי השנה יהיה צורך לטפל אחרת בכדי להפוך את הלמידה מרחוק לאופציה קיימא. באמצעות המחקר שלנו והמידע שבתי הספר סיפקו, גילינו שהם השקיעו זמן משמעותי במהלך קיץ בתכנון חזרת הסתיו, וכל ההתאמות ללמידה מרחוק שהקימו כדי שהלימוד יחזור להיות רגיל ככל האפשר עבור התלמידים ו מורים.

בסופו של דבר בחרנו להחזיק את בנותינו בלימוד מרחוק בחלק הראשון של השנה. זו לא הייתה החלטה שהגענו אליה בקלילות, וזו בהחלט לא הייתה החלטה פופולרית בקרב בנותינו, אבל זו הייתה הרגשתנו הכי נוח איתה. אנו ברי מזל שיש לנו זמן ומשאבים לתמוך בהם בזמן שהם עובדים מהבית. בעזרת הגמישות הזו, אנו מסוגלים לתת לכך תשומת לב משמעותית ולעבוד לקראת התוצאה הטובה ביותר האפשרית. אנו יודעים שיהיו לכך אתגרים, והכל לא ילך חלק, אך אנו מרגישים בטוחים שזו תהיה חוויה הרבה יותר טובה עבורנו מאשר באביב שעבר.

ככל שתבחר, או עשית, את בחירתך בבית הספר לסתיו, אני מאחל למשפחתך את הטוב ביותר בתקופות מוזרות ומנסות. אמנם אני יודע שזו לא תהיה ההחלטה הקשה האחרונה שאנו כהורים נקראים לקבל בשם ילדינו, אך אני מקווה שהבאים הבאים יחזרו לפחות לצד הקל יותר של הספקטרום.